התורה היא תורת אמת

שים לב בדיון זה ההגנה תתמקד באמיתות התורה במהות מה שנכתב שם ומדוע אי אפשר אחרת.

לאחר שהוכחנו שהתורה נתנה בזמנה ושמה שיש בידינו זאת התורה המקורית הבה נתקדם ללב ההוכחה והאמת תצא לאור.

לצורך העניין נחשוב לרגע שאנחנו דור מקבלי ספר התורה שהרי היה דור שאכן קבל אותו וכבר הוכח שספר התורה שבידינו זה מה שהוא קבל.

תורת אמת

בכל גביע יוגורט - מבלי שבכלל נשים לב לדבר - ישנו מנגנון הגנה בפני פתיחה, כך שברגע שנפתחה הפלומבה, לא ניתן לסוגרה שנית ואף אחד לא יוכל להכחיש את עובדת פתיחת הגביע. כך גם בתורה, ישנם מנגנוני הגנה שמושתלים פנימה ואחרון הספקנים ישתאה כיצד התורה נוטלת קורה מבין עיניו וחושפת את 8 הפרטים הבאים.

1. התורה נכתבה בגוף ראשון: חלקים בספר התורה ובייחוד בספר דברים כתובים בגוף ראשון כמו חוזה משפטי הערוך אצל עורך דין :

"אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" (שמות כ', י"ט)

אתם ראיתם את כל אשר עשה ד' לעינכם" ( דברים כ"ט, א')

"אתם ניצבים היום כולכם" ( דברים כ"ט, ט')

היות ולפנינו המסמך המקורי (דבר שהוכח כבר בפרק הקודם), אם כן, זהו מנגנון הוכחה מתוחכם המראה:

א) התורה נתנה בזמן שאנשים אכן חיו וראו את הדברים שאחרת מקבלי התורה כבר בשלב קבלת התורה היו מגלים את הסתירה שהם לא ראו כפי שהתורה טוענת "אתם ראיתם " והיו מסרבים לקבלה .

ב) הדברים אכן התקיימו (וככל שהדברים הכתובים בתורה יותר נראים כאבסורדים, הם יותר מחזקים את הטענה (מתקיים כאן עיקרון "נהפוך הוא").

שהרי הבה נחשוב:

האם עם שלם היה מסכים לקבל תורה שבה מספרים לו מעשיות שלא היו ולא נבראו? – יתכן. ניתן אולי באמצעות כריזמה ודמגוגיה מתוחכמת לשכנע המונים להאמין שסיפורי מעשיות אכן קרו - ראה נצרות ואיסלאם. (על ההבדלים העקרוניים ביניהם לבין היהדות ראה בהמשך).

ואם היו אומרים לו - בנוסף לכך - שהוא עצמו היה עד לאותם המעשיות, האם גם אז יתכן שיסכים לקבל את התורה? - נראה שלא אפשרי – כי לא ניתן לשכנע מיליונים בכך שהם ראו דברים, כשבאמת הם כלל וכלל לא ראו אותם.

ואם בנוסף לכך ירצה מישהו גם לחייב את העם - בעקבות המעשיות שהוא לא ראה – לקבל עליו עול מצוות שחלקן חסרות כל הגיון? - לא אפשרי .

ואם גם יבקשו ממנו למסור נפשו ולמות הוא ובניו כדי לא לוותר על המצוות- לא.

וכל זאת מרצונו החופשי 100% לא.

אני בכלל לא פרסי:

נגיד שבא אליך אדם ומביא לך ספר שכתוב בו שאתמול הוא הביא אותך על שטיח מעופף מפרס ונגיד שבגלל זה מהיום והלאה אתה צריך לאכול כל יום 5 ראשי שום ולא ללכת יותר על שטיח בגלל שהוא נועד לתעופה.

ונגיד שלא ראית את האיש מעולם והדברים בדויים.

תגיד מה שתגיד, לא יהיה לך מה להגיד, במקרה הטוב תצחק !

קצת קרדיט לאבותינו

הדבר האחרון שניתן להגיד על העם היהודי הוא ש"זהו עם טיפש". הצצה זריזה על מספר גדולי העולם או מספר מקבלי פרס נובל שהיו יהודים, ביחסם לאוכלוסיית העולם - תראה את ההפך, שלא לדבר על מספר המהפכנים הגדולים, המדענים, הפילוסופים, והאומנים.

כל מי שיצא לו ללמוד ולו רק דף גמרא (תלמוד בבלי) אחד, יראה שהכל שם מבוסס על ההגיון, השכל הישר והחתירה לאמת האבסולוטית.

מחברי התלמוד אשר חיו לפני כ- 2000 שנה אמרו על דור מקבלי התורה שחיו
כ- 1300 שנה לפניהם: "אם ראשונים כמלאכים אנו כבני-אדם ואם הם כבני אדם אנו כחמורים"(מסכת חגיגה ט"ז, א'). משמע מכאן, שהם ראו את רמתם הרוחנית של דור מקבלי התורה - לאין שיעור גבוהה יותר משלהם, והיות וראינו שהם היו אינטיליגנטים, אזי מקבלי התורה – וודאי שהיו כאלה.

אם נוסיף לזה את הידע של דור מקבלי התורה (ראה פרק חכמת התורה), נוכל לקבל תמונה על דור מאד רציונלי ובטח שלא פרימיטיבי ואנו יודעים שהעם קבל את התורה ומצוותיה וזאת למרות שאפילו התורה מתארת אותו כעם קשה עורף.

2. מנהיגות שונה - * שלא כעמים אחרים או דתות אחרות, ביהדות - חטאי המנהיגים מובלטים וכן גם העונשים - דבר המראה על אובייקטיביות ללא מגמתיות.

* להבדיל מכל אומות העולם בכל ההיסטוריה האנושית, המנהיגים על פי היהדות אינם מורמים מהעם, אין להם פריבילגיות מיוחדות או הקלות, אלא, הם מחויבים באותן מחויבויות כמו כולם, ולא רק זאת אלא דווקא המצטיינים בנשיאת העול, הם הזוכים להיות המנהיגים!

למשל: בעוד שבדרך כלל המנהיגים זוכים להטבות כלכליות להם ולבני משפחותיהם, הנה שבט לוי והכוהנים – שהם שבטו של משה רבנו, לא מקבלים נחלה בארץ ישראל ונאסר עליהם להיות מלכים.

זוהי למעשה ההוכחה הטובה ביותר לכך שהדת היהודית לא הומצאה כדי לשלוט על האדם הפשוט, מכיוון שהמנהיג לא פטור מקיום תורה ומצוות אלא אדרבה הוא אמור להיות נושא הדגל של קיום התורה והמצוות.

מכאן, שאם הדת היא מכשיר של המנהיגים לשליטה על העם, לא כדאי להיות מנהיג בעם היהודי, שהרי המנהיג הוא ראשון הנשלטים. מדוע להמציא עול תורה ומצוות שאתה תשא בהם? האם לא יותר חכם ויותר כדאי לחייב רק את המוני העם - כמו בכל הנהגה מקובלת .

3. החוזה: משל העסק המשפחתי:

למשפחתך יש חברה ותיקה בתחום הביגוד. בהגיעך לגיל 18, נכנסת - כמקובל במשפחה - להנהלת החברה והנה להפתעתך אתה מגלה שבכל יום, כל העובדים יוצאים לשעה - ללמוד יפנית. עוד אתה מגלה שעל כל תוויות הביגוד כתוב "סוני" ביפנית.

מה פתאום יפנית? אתה שואל. ולא חבל על זמן העבודה?

משפחתך בהנהלה מסבירה לך שאבי סבך היה מיודד עם מנכ"ל "סוני" וזה נתן לו את סכום הכסף ההתחלתי להקמת החברה ואלה היו בקשותיו .

עבר מאז הרבה זמן! אתה טוען. מי אומר שזה באמת קרה? אתה שואל.

אז פותחים את הכספת ומוציאים מסמך שהינו למעשה חוזה משפטי בין מנכ"ל "סוני" לאבי סבך.

ערך את החוזה אחי סבך הידוע כדוד משה וכתוב בו כך: "מאחר ואתם אנשי משפחת פלוני עדים כי אני מנכ"ל "סוני" נותן לכם את הסכום הדרוש להקמת החברה, הנכם מתחייבים ללמד את כל עובדי החברה שעה ביום יפנית ועל כל תוויות הביגוד לכתוב "סוני" ביפנית.

האם תדרוש את אי ביצוע החוזה ? נראה שלא, שהרי חוזים יש לקיים!

הנמשל: בהגיעך לגיל בר מצווה אתה נכנס לחברה המשפחתית של העם היהודי ומגלה שעליך לשמור על המצוות שלא תמיד נראות לך. ההסברים על הקדוש ברוך שהביא להקמת העם היהודי לא מספקים אותך ואז מוציאים לך את חוזה סיני שהוא ספר התורה, אשר ערך אותו משה רבנו וכתוב בו (בערך) כך: מאחר ואתם העם היהודי עדים שאני אלוקים והוצאתי אתכם ממצרים ונתתי לכם את התורה הנכם מתחייבים לקיימה ולשמרה .

אם כן - שחוזים והסכמים צריך לקיים - מה בנוגע להסכם סיני? מה גם, שכל בית משפט היה מחייבנו לקים את ההסכם.

4. לזכור ולא לשכוח:

התורה חוזרת ומצווה על העם לזכור את המאורעות בהם נכח.

הנה 4 מראי מקומות דברים ז:

"זכור את אשר עשה לך עמלק" :דברים כה

זכירת מעמד הר סיני: דברים ג

יום השבת וזכירת יציאת מצרים : דברים ה

וכי מי יזכור את מה שלא ראה.

מה יקרה אם ראש הממשלה יציע שיהיה יום זיכרון לכבוד נצחונינו במלחמה עם ה"חי-זרים"? היחידים שאולי יסכימו יהיו חבריו במחלקה הטיפולית בה הוא יאושפז.

5. ממצאים:

אמרה חכמה בגמרא אומרת הרוצה לשקר ירחיק את עדותו ואילו התורה חייבה ממצאים שהיו חייבים להימצא בבית המקדש בין השאר:

עותק ראשון של התורה (עד החורבן ומאז בתפוצה רחבה)

צנצנת המן " ויאמר משה אל אהרון קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העומר מן והנח אותו לפני השם למשמרת". שמות ט,ז.

לוחות הברית גם העותק השבור: שמות מ

ואכן כל אלו נמצאו לפחות כ 800 שנה לעיני כל בבית המקדש עד לחורבן או הגניזה ומדוע לא שאלו 20 הדורות שעברו איפה העדויות.?

6. כל העולם יודע:

התורה מתארת מאורעות שאומות העולם היו חייבים לדעת עליהם. כותב נורמאלי לא יטען דברים שניתן להוכיח בקלות שלא היו.

להלן 3 דוגמאות מני רבות.

רחב המתארת את יחס אנשי כנען (יהושוע ב ט'י)

פלשתים פוחדים מן הארון (שמואל א פרק ד פס' י-ט)

שמש בגבעון דום - נס לעיני כל העמים :יהושוע י

הטוען טענות מעין אלו חייב שיהיה ביסוס לדבריו, מפני שהוא מעמיד אותם במבחנים קיצונים שבהם אין מקום לספיקות או חוסר ביטחון . מדוע לו בכלל לשקרן להכניס ראש חולה למיטה בריאה וכי לא יותר קל להישאר באזור הדמדומים.

האם יוכל היום מישהו לטעון שישראל היא אלופת העולם בכדורגל וזכתה בגביע במשחק ששודר בכל העולם , הרי הדבר נתן להפרכה תוך דקות .

7. התחייבויות התורה:

התורה נותנת הבטחות שחייבות להתקיים ולא ימיטו אסון על העם. חשוב להדגיש שעיקר ההוכחה המתבקשת איננה מקיום ההבטחה הניסי, אלא מעצם נתינת הבטחה הניתנת להפרכה תוך זמן קצר, דבר שיהפוך את התורה כולה ללא אמינה.

- שמיטה: ויקרא כה

עם שלם מצווה לעזוב את מקור הפרנסה העיקרי שלו - החקלאות - לשנה שלימה וכן לחכות לשפע כלכלי בשנה השישית שיספיק לשלוש השנים הבאות.

מי יעיז להבטיח דבר שמבחן התגשמותו כה קרוב ומדוע המשיך העם להאמין, אילו לא התגשמה הבטחת השפע הניסית? אלא, חייבים אנו לומר שההבטחה אכן התקיימה במלואה (חשוב להדגיש שהבטחה זו שייכת רק לזמן שבו קים בית המקדש).

עליה לרגל: שמות לד

שוב מרשם להתאבדות לאומית. הגברים מצווים להפקיר הכל ולעלות לבית המקדש בירושלים ומובטחים שבזמן זה כל האויבים מסביב לא ינסו לכבוש את הארץ וכל זאת - שלוש פעמים בשנה בזמנים קבועים וידועים מראש.

הבה נתאר לעצמנו היום כיצד כל הגברים במדינת ישראל כולל החיילים, השוטרים, הרופאים וכו' נוטשים הכל ונוסעים לירושלים ובזמן זה האויבים מסביב יושבים בשקט. הייתכן להבטיח דבר כזה ? (חשוב להדגיש שהבטחה זו שייכת רק לזמן שבו קים בית המקדש).

נגף במניין: אם תיערך ספירת האנשים בעם תהיה מגיפה. שמות ל

מדוע התורה מאיימת בדבר שמבחן המציאות יכול להפריך מידית?

שוב חשוב להדגיש שאיסור התורה חל רק על מפקד באופן מסוים בעוד שישנם דרכים שונות למפקד שיש להם היתר. (במפקד שנערך בטעות בימי דוד אכן פרצה מגיפה)

8.אירוע היסטורי לכל דבר:

כל אירוע היסטורי בנוי על עדות של קבוצה קטנה או גדולה יותר שהעידו על האירוע והנחילו את העדות לבניהם, האימפריה הרומית, המהפיכה הצרפתית והשואה כך נוצרה לה למעשה ההיסטוריה ואחרת היינו חיים רק את ההווה ללא התייחסות לעבר שהרי מי יודע אם אכן היה.

עדות הנה המקום היחיד שיש "משקל" לכמות האנשים באמינות הסיפור, ככל שמספר העדים גדול יותר אמינות הסיפור יותר גדולה וברור למה.

אדם יחיד שינסה לטעון טענה על אירוע היסטורי שלא היה יתקל במשימה בלתי אפשרית.

יש עוד לציין שיש חשיבות לאמינות העדים ולהיותם חסרי אינטרס בנושא העדות.

אם כן עניין יציאת מצרים אינו סברה חדשה שהרי שמענו אותה מאבותינו ואבותינו מאבותיהם וכך ספור זה עובר מדור לדור בנוסח מדויק, ע"י מיליוני האנשים עד לדור המדבר שבו חזו במאורע מעל 2 מיליון איש (600 אלף גברים רק בגיל צבא + נשים זקנים וטף) ובכל הדורות לא הייתה פרצה או הפסק במסירת העדות וכל זאת על ידי האמינים שבעדים, הורינו שלנו, ברור שזו עדות מקובלת לפי כל כללי הוכחה המדעית של ההיסטוריונים.

אותם היסטוריונים שקיבלו מהימנות של אירועים היסטוריים המבוססים על עדות של קבוצה קטנה של אנשים לעתים אף חשודים במגמתיות.

ונקודה למחשבה על האדם הטוען שעד שלא ידע בודאות גמורה לא יוכל לשפוט את התורה ולהתנהג בהתאם האם חשב פעם מה הביטחון שהרופא המטפל בנו הוא אכן - רופא ושהטייס הוא אכן - טייס? אנו לא מהססים להפקיד את חיינו על סמך תעודה שקומץ אנשים חתום עליה אם בכלל לא זויפה, לעומת זאת במקרה שלנו ההוכחה היא מעל לכל ספק וכמו כן חתומים עליה בדם מיליוני יהודים ? !.

סוף דבר: היהודי היינו לא רק מצבה חיה למקוריות התורה אלא גם לנכונותה.

על התפילין נכתב:"והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עינך כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים." זאת היא התעודה שכל יהודי מחזיק אתו לציון אמיתות התורה עליה הוא שומר מכל משמר ואותה הוא מעביר לבנו והיא נתנה על מנת שלא יהיה צורך לעשות יציאת מצרים לכל אפיקורס מתחיל, כמו כל בעל דיפלומה שלא נדרש בכל פעם מחדש להוכיח את מה שכתוב בה.

נספח: הנה להבדיל

תביעה: ישנן הרבה דתות אשר להם יש הרבה יותר מאמינים מאשר לדת היהודית .?

הגנה : הפירמידה: משל: פירמידה הנה מבנה יציב ביותר אולם אם נהפוך אותה והיא תעמוד על קדקודה, היא תהיה מבנה חסר יציבות ממש כמו מגדל קלפים.

הנמשל: היהדות טוענת שכל העם ראה את התגלות הבורא ובאותו מעמד קיבל את התורה ומשם הדת התפשטה ע"י העם עצמו כלומר התגלות ותפוצה רחבת בסיס כמו בפירמידה.

לעומת זאת בנצרות, באיסלאם ובשאר הדתות מדובר על פירמידה הפוכה, כלומר אדם אחד או קבוצה קטנה שטוענים להתגלות האלוקים לאיש מסוים ומשם התפשטה דתם בתפוצה הולכת ומתרחבת (לרוב בכוח הזרוע), כך שאפילו אם אמנם מייסדי הדתות היו קיימים, מי ערב שהם לא דמיינו או בדו מליבם התגלות?! לעולם לא ניתן להוכיח זאת חד משמעית וכבר אמרה התורה:

התורה כאן מתחיבת שלא היה ולא יהיה בהיסטוריה עוד מאורע כזה של התגלות אלוקים לכל העם ואפילו טענה על התגלות לעם שלם לא תישמע.

כיצד יכול מישהו להתחייב שדבר כזה לא יקרה? ועוד, אם אין קושי לשכנע עם שלם שסיפור כזה קרה והוא אמיתי כיצד ההבטחה מתקיימת עד עצם היום הזה?

הבה נשים לב, שמייסדי הדתות הגדולות - הנצרות והאיסלאם - התבססו דווקא על התנ"ך. מה היה המניע שלהם להתבסס על דת ישנה, הלא הם הקימו דת חדשה, מה גם שדתם מתנגדת ליהדות ?!

הסוסיתא: משל למה הדבר דומה? ליצרן הרכב "סוסיתא", שבנה את האוטו על בסיס המנוע של "פורד", מנוע ידוע , מקובל ואמין וכשמאחוריו השם הטוב של "פורד", הוא יוכל בקלות למכור, אפילו "סוסיתא", בודאי לצרכנים שלא מוכנים להשקיע הרבה.

והנמשל: ספר התנ"ך, כל כך ידוע, מקובל ואמין, עד שאפילו בין הגויים כדאי להישען עליו, כדי ליצור דת חדשה.

חי-זרים ושאר אמונות

תביעה: ואולי היו אלה עב"מים שנתנו את התורה הרי כבר נצפו צלחות מעופפות ויש הרבה תופעות שקשה לנו להסביר ?

הגנה: ואולי יש גמדים ירוקים שמסובבים את כדור הארץ מבפנים? חובת ההוכחה חלה על הטוענים.

הנה קטע מתוך ראיון עם המדען ואיש המדע הבדיוני איזאק אסימוב:

שאלה: חכה רגע לבטח יש ראיה ישירה לכך, שהצלחות המעופפות אכן הינן ספינות חלל . יש דוחות רבים של אנשים , שראוח ספינות חלל ואת אנשי ציותיהן החוץ-ארציים האם טרחת לבדוק דוחות אלה? אם לא האם אתה פוטר את כולם כחסרי ערך ?

תשובה לא לא חקרתי כל דין וחשבון כזה אף לא אחד. ההצדקה להתעלמותי מהם היא, שעדות של מספר אנשים קטן שאינה נתמכת על ידי עדויות ראיה הנה חסרת ערך. גם אמונה מיסטית נתמכת עי ידי עדויות ראיה שונות ומשונות. קימות עדויות ראיה (של הוזים נלהבים לקיומם של מלאכים, שדים, ריחוף באויר , אנשי זאב , ראית הנולד , פיות , נחשי-ים , אנשי שלג, וכך הלאה וכך הלאה וכך הלאה...

לא אשקע בביצת האמונה בכל הדברים על סמך עדות ראיה בלבד ועל כן לא אאמין בכל הדברים הללו על סמך עדות ראיה בלבד.

אני מעונין במשהו פחות מועד לסילוף ןפחןת אפשרי לאחיזת עיניים מכוונת מאשר עדות ראיה.

אני רוצה משהו ממשי מוצק ומחזיק מעמד, שיוכל להחקר על ידי רבים. אני רוצה סגסוגת מתכתית , שאיה מתוצרת כדור הארץ . אני רוצה מתק הפועל על פי עקרון, שאינו מובן לנו. ומעל לכל אני רוצה בהופעה ברורה של חללית על צותה , שיתגלו לעיני יצורי אנוש שיוכלו לצפות בהם וללמדם במשך זמן סבר . אותם דיווחים של התגלות לעיני איכרים בשדות ולנהגים בכבישים שוממים , פשוט אינם עושים עלי רושם. איני מתרשם מתאורים אלה של החלליות ותוכן , תאורים שהיתי מצפה לשמוע מבורים במדע שצפו בכמה סרטי "מדע בדיוני" שנוצרו על ידי בורים דומים.

מה למעשה אומר כאן אסימוב - שהוא נוטה לא להאמין ואפילו להתעלם לחלוטין מכל תופעות החיזרים וזאת בעיקר בשל מספרם הקטן של עדי הראיה ושהעדויות אינן נתמכות בראיות אחרות שניתן לבודקן.

להבדיל בתורת ישראל מדובר על מיליוני עדים שלא לדבר על אמינותם וחוסר האינטרס במסירת העדות וכמובן יש להוסיף את שלל הראיות שניתן לבודקן. וכמו שכתב הרמב"ם:

הרמב"ם: משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה... ובמה האמינו בו? שעינינו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר , האש והקולות והלפידים והא נגש אל הערפל

הלכות יסודי אמונה פרק ח הלכה א

עמלק (בגימטריה-ספק) - עם שלאחר יציאת מצרים, כשכל העולם הכירו באלוקים ובישראל, יצא להילחם בישראל - כשכל מטרתו היא להטיל ספק באלוקות בעם ולצנן את התלהבותו מהגילויים שהיו ביציאת-מצרים ומתן-תורה - כל זאת למרות שידע מראש שיפסיד שהרי גם ידע את האמת.

בדומה לעמלק, כך גם טענות אלו למעשה אין בהם שמץ של הוכחה הניתנת לבחינה וכל מטרתם היא לפזר ערפל, כאילו יש אי ודאות והכל לא בטוח או אפשרי ומשם הדרך לכפירה קצרה מאד.